יום חמישי, 27 בנובמבר 2008

ערך הספרה וערך המקום

שלום לכולם
הסרטון שראינו היום בשיעור

רשמו בבקשה משוב לשיעור

איציק

11 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום!
מהשיעור האחרון יצאתי מבולבלת. מצד אחד קיבלתי כלים שנראו לי מאד אפקטיבים(המחשת החשבון- כסיפור)כביכול כלי מאד פרקטי, אך מצד שני לא כ"כ הבנתי איך לשלב אותו בשיעורים שהם בסך הכל תרגולים. היום בהתנסות עבדתי עם תלמידה על חיבור בתחום ה-20 ורק בסוף השיעור הבנתי איך זה היה יכול להיות הרבה יותר פשוט אם הייתי ממחישה את התרגיל כסיפור, ואיך התרגול היה הופך ממשהו מאד משעמם לתרגיל עם משמעות והקשר שלבטח היה הרבה יותר מובן ומעניין בעבור התלמידה.
לפעמים לוקח זמן להפנים את מה שלומדים בשיעור.....

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום!
מודה על הצפיה בסרט טוב ומצחיק, שמתאר את הקשר בין חוקים מתמטיים ותמונות מנטליות של כל אחד.
ועוד דבר חשוב שאני קונה מהשיעור האחרון- סוגי המחשות: מורה יכול לצייר את התרגיל, אבל ילדים יודעים לעשות זאת יותר טוב, ועוד סיפור חשבוני, כי כלי עזר להבנת המשמעות מתמטית.אשמח לקבל המלצות לספרים בחשבון עם הציורים מתאימים לילדים. אני כבר מצעתי כמה ציורים בתוך ספרים של ילדים שלי. תודה,אלכסנדרה.

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום!
השיעור האחרון היה חשוב מאוד בלמידת העברת הידע לתלמידים בבתי הספר היסודי. אכן יפה לראות כיצד ניתן לפשט מושג או נושא מתמטי ולהפוך אותו אפילו למשהו חוויתי. לדעתי התלמידים מאוד מתעניינים בשיעור כשהדבר מושך את תשומת ליבם. נכון שכמו שנאמר בכיתה ישנה בעיה להעביר שיעור שכזה בכיתה גדולה אך הדבר אכן מתאפשר בכיתות השילוב בחלוקה לקבוצות. התלמידים יכולים להשתתף ולתת רעיונות משלהם.

אנונימי אמר/ה...

שלום איציק!
אני חושבת שהכלי שבו השתמשת בשיעור האחרון להמחשת תרגיל מתמטי הוא מצויין, ואפקטיבי לתלמידים עם פחדים מהמתמטיקה.
אני בתחום החינוך המיוחד נתקלת עם ילדים רבים שבאים אם מחסומים גדולים לשיעור, וכל זה נובע מתוך הפחד שלהם במתמ', ההמחשה יכולה לעזור לי להוריד להם את המחסום.
אך בכל זאת אני שואלת כאן שאלה: עניין ההמחשה לא מתאים לכל תלמיד ועליו להיות יותר יחידני ובעבודה פרטנית. האם יש מקום לעות זאת לכיתה שלמה, ואם לא איך אני יכולה למצוא את הזמן כמורה בכיתה לעבוד עם תלמידים באופן פרטני...?

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום!
אני חושבת שהיום הסנתי סוף סוף את התיאוריה הקונסטרוקטוביסטית. הבנתי שלמידה אינה תהליך פסיבי, אלא תהליך בו תרומות התלמיד אינן פחותות מתרומות המורה. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע.

נתת לנו משימה לבחור תמונה שתמחיש קונטרוקטוביזם ומשום מה עלה לי לראש לחפש תמונה של אשליה אופטית כי בתמונה כזאת התלמיד חייב להיות שותף בתהליך המורה יכול לכוון את התלמיד להסתכלות, ושניהם יכולים אף לראות דברים חדשים ואולי אף לגלות אחד עם השני דברים חדשים.

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום!
במהלך השיעור היום, עמדנו על המשפטים החשובים שהיו במאמר. אני חושבת שבזכות שיטת הוראתך הצלחנו להבנות את הידע, אני רואה חשיבות רבה למאמר ויש כמה משפטים חשובים שאני לוקחת אותם עימי לשדה ההוראה.

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום
אני שמחה שסוף סוף נערך שיעור סיכום בנושא הקונסטרוקטביזם. אני חושבת שהעמקנו בנושא וגם אם באחד מהשיעורים הנושא לא היה ברור או חלקים מן המאמר, ללא ספק שזה מובן כעת. רציתי לציין שאני באופן אישי לומדת היטב מהטעויות של המטלות בית. אני שמחה שאנו עוברים עליהם בשיעור.

אנונימי אמר/ה...

במשוב זה אבקש בקשה.
אני מתנסה בכיתה ב', כיתת חינוך מיוחד ליקוי למידה. בשבוע שעבר הכנתי מערך שיעור בחשבון(חיבור עד 10) ולמעשה אינני יודעת איך בונים מערך שיעור בחשבון. אשמח אם בשיעור תעזור לנו בנושא.

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום!
למדנו בקורס "תובנה מספרית" בשנה א' את מה שלמדנו בשיעור האחרון - את כל החוקים בחשבון (חוק הקיבוץ, חוק השילוב,החילוף ,לוח חיבורועוד...) אך אני מבינה את החשיבות של הבנת המשמעות. הייתי מעוניינת שתפנה אותנו לאתרים באינטרנט אשר באמצעותם אפשר לתרגל עם הילדים בדרך חוויתית את חוקים אלו.

אנונימי אמר/ה...

משוב לשיעור האחרון 21-02-09
איציק שלום!
הנושא שבחרתי לעבוד עליו הוא: עיגול מספרים והוא שייך לחגי תשרי.
והרי משוב על השיעור היום:
את נושא החילוק למדנו בקורס תובנה מספרית בשנה א'- אני מציינת את זה משום שלמדנו את חוקי החילוק (איך בודקים אם מספר מסויים יכול להתחלק ב2,3,4,5,6,8,9) - אני יודעת שזה נפלא לדעת את זה וזה כלי מאוד שימושי אך לצערי איני זוכרת את הכל ואני בטוחה שגם ילדים נוטים לשכוח זאת. בנוגע לשיטת החילוק הארוך שמתחילים אותו משמאל ולא מימין- הוא נורא טכני אך אני חושבת שהוא פשוט יותר להבנה מאשר השיטה של חילוק ארוך מימין. כן הייתי נזהרת ולא מראה את שתי השיטות, ילדים נוטים לאבד קשב אחרי כמה דקות ועשויים להתבלבל ולחשוב שהנושא קשה ללמידה.
אמנם אני חושבת שכן טוב לאפשר בחירה
אך הייתי מתחשבת מאוד ברמת התלמידים.
מה עוד שכן הייתי מתחילה מסיפור ונותת לתלמידים ראשית לנסות בשיטה המוחשית יותר ואז הייתי מראה את הדרך השנייה, הקצרה יותר,הטכנית.

אנונימי אמר/ה...

איציק שלום!
משוב לשיעור ב21/02
הבנתי שהסיבה שאנו פותרים חילוק ארוך מצד שמאל היא בכדי שלא נצטרך לתקן שוב ושוב את התרגיל, אם כי מבחינת הבנה של המבנה העשרוני זה כעת יותר מסתדר לי בהבנה מאשר בחילוק הטכני (מצד שמאל). אמנם החילוק הטכני יותר קל לפתירה אך אני חשבת שבחינוך המיוחד יש צורך לעבוד עם סיפורים והמחשה כמה שיותר.
לא הייתי מראה להם את שתי השיטות כדי לא לבלבל אותם.